פסק-דין בתיק דמ"ש 2791-09

1.         עניינו של פסק דין זה תביעה שהגיש מר אילן זהבי (להלן: "התובע) ועניינה שכר עבודה, דמי פדיון חופשה, דמי הבראה, החזר הוצאות נסיעה, דמי הודעה מוקדמת ופיצויים על נזקים שנגרמו לתובע לטענתו בשל מחדלים המיוחסים לנתבעים כמפורט בגוף פסק הדין.

2.         בשים לב לריבוי עילות התביעה, אין בדעתנו לפתוח בהצגת עילות התביעה וטענות הצדדים ביחס אליהן; דבר שיעשה ככל שיהיה בכך צורך בעת הדיון בעילות התביעה לגופן. משכך,  נפנה להלן להצגת העובדות העומדות ברקע התביעה והן אינן במחלוקת כדלקמן.

3.         התובע מר אילן זהבי עבד בשרותה של החברה הנתבעת, דודו פריאנטי בע"מ מיום ה- 22.10.08 ועד ליום ה- 29.1.09 (ראה סעיף 1 לכתב התביעה).

4.         הנתבעת הינה חב' בע"מ בבעלות ובניהול דוד פריאטי ואליס פריאנטי (להלן הנתבע 2 והנתבעת 3). 

5.         יחסי העבודה בין הצדדים הסתיימו ביוזמת הנתבעת בפיטורי התובע. בהקשר זה נשאל הנתבע 2 בעדותו והשיב:

                        "ש. כיצד התובע הפסיק לעבוד? אמרת לו שהוא מפוטר?

ת. בתחילת ינואר אמרתי לו שהוא מפסיק לעבוד אצלנו וזהו" (עמ' 16 לפרוטוקול מיום 2/11/10  ש' 25-26"

6.         שכרו של התובע שולם על בסיס שעתי, בהתאם לדו"ח נוכחות המפרט את הימים ושעות בהם עבד.

7.         בחודש אוקטובר 2009 הוגשה התביעה נשוא פסק הדין במסגרתה ביקש לחייב את הנתבעים ביחד ולחוד בסכום כולל של 12,477 ש"ח בעילות התביעה שצויינו בפתיח של פסק הדין.

8.         על רקע האמור, נפתח בסוגיית צירופם של נתבעים 2 ו- 3 כנתבעים בכתב התביעה. 

9.         כאמור הועסק התובע על ידי הנתבעת שהינה חברה בע"מ ולפיכך מכוח עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החב' בע"מ מבעליה ומנהליה, היה על התובע להציג תשתית עובדתית ומשפטית מכוחה ניתן להרים את מסך ההתאגדות ולחייב את הנתבע 2 והנתבעת  3 בחובותיה של הנתבעת כלפי התובע, ככל שקיימים. 

10.        בעניינו הן כתב התביעה והן עדותם של התובע והעדה מטעמו חסרים התייחסות לאותן טענות עובדתיות ומשפטיות בשמם ניתן להרים את מסך ההתאגדות. בנסיבות הללו, דין התביעה כנגד הנתבע 2 והנתבעת 3 להידחות על הסף.

11.        במסגרת כתב התביעה טען התובע לזכותו להפרשי שכר בסכום כולל של 1,226 ש"ח עפ"י חישוב שנעשה וצורף לכתב התביעה המבוסס על שכר בסיסי של 25 ש"ח לשעה.

12.        בטענות התובע להפרשי שכר עבודה כאמור בכתב התביעה לא מצאנו ממש מהנימוקים הבאים:

א.         מקובלת עלינו גרסתה של הנתבעת המקבלת ביטוי בעדותו של מר הנתבע 2 ובתלושי השכר ולפיהן היה זכאי התובע לשכר של 21 ש"ח לשעה עד כולל חודש דצמבר 2008 ולשכר של 25 ש"ח לשעה, החל מחודש ינואר 2009, בהקשר זה סיפר הנתבע 2 בעדותו.

"ש.      ספר על הסיכום שלך מול מר זהבי לגבי השכר שלו?

ת.        העסקתי אותו בשכר מינימום ואמרתי נראה מה ההתפתחות, בין לבין   הוא יכול לצאת ולהתעסק בתיאטרון.

ש.        מדוע השכר עלה בינואר 2009?

ת.        הוא ביקש תוספת נתתי לא התעקשתי איתו יותר מדי". (עמ' 13 לפרוטוקול מיום 2/11/10 שורות 15-18).